יעד 100 שרותי ניהול ויעוץ בע"מ נ' בר גיל

פסק דין

בפניי תביעה כספית שטרית.

מדובר בשתי תביעות ביחס לשני שטרות שניתנו בסך 50,000 ₪ כל אחד, בסה"כ 100,000 ₪.

על שני התיקים נפתחו תיקי הוצל"פ.

לאחר הליכי בקשת רשות להתגונן אצל כב' הרשם מוראני, וקיום קדם משפט בתאריך 17.7.11 נקבע התיק לשמיעת ראיות.

הוגשו תצהירים ונחקרו המצהירים. מטעם התובעת מנהלה לשעבר עידו קרליץ ומטעם הנתבעים הנתבע מס' 1 בלבד.

שני הנתבעים האחרים המשמשים כערבים משום מה לא הגישו תצהירים, למרות שלכאורה היו יכולים לתמוך במקצת מטענות ההגנה של הנתבע, בוודאי בטענות הגנה הנוגעות לנסיבות חתימתו על החוזה המחייב בין הצדדים.

לטענת התובעת, סופק לנתבע מס' 1, שהינו החייב העיקרי, מכונה להדפסה גרפית על חולצות. מכונה זו סופקה על פי חוזה, כאשר מדובר בחוזה לארבעה חודשים עם אופציה להארכה לשנה, כאשר החוזה נערך ע"י עו"ד ברקוביץ, אשר ייצגה את שני הצדדים ובמהלך ההתחייבות שנטל על עצמו הנתבע בהסכם בכתב, הייתה גם אחריות לתחזק את המכונה ולהיות אחראי עליה, תוך ידיעה שאין גורם בארץ שיכול לטפל במכונה ושהוא ייאלץ גם לבוא בדברים עם גורם מחו"ל (אוסטרליה) היה ויהיו תקלות במכונה.

הנתבע ושני הערבים נתנו שטרות לביטחון לשם ערבות לביצוע ההסכם על סך 100,000 ₪ כסכום כולל, כששני השטרות שניתנו ונחתמו היו על סך 50,000 ₪ כל אחד.

לטענת הנתבע, היה החוזה שנחתם חד צדדי לחלוטין ולא סביר שייקח על עצמו התחייבויות שכאלה. עוד טען הנתבע, כי השטרות היו לביטחון בלבד ולא שיקפו את "המחיר האמיתי" של ההסכם. עוד טען הנתבע, כי התגלעו תקלות במכונה ולמעשה לא יכול היה לעשות בה שימוש תקופה ארוכה, כאשר נאלץ אף לפנות לגורמים בארה"ב ואוסטרליה ושילם על כך סך של 4,000 ₪ (לא הוצגה קבלה) וכי למעשה נגרמו לו נזקים הולכים ונמשכים אשר הגיעו עד כדי 70,000 ₪ (לא הוגשה תביעה שכנגד).

כן טען הנתבע שהיו התחייבויות בע"פ של התובע לסייע בכל הקשור בתקלות שיהיו במכונה, וכי היה גורם בארץ ארטרא שהיה יכול לטפל בבעיות, אך התובע הסתכסך עם מנהלי החברה הנ"ל.

הנתבע הפנה למכתב עורך דינו מתאריך 12.4.10, לפיה התבקש התובע לקחת לידו את המכונה ואולם התובע העדיף שלא לעשות כן ולהשאיר את המכונה אצל הנתבע, תוך הגדלת נזקיו ותוך הגשת תביעה על סכום של 100,000 ₪ שאין לה בעצם שום בסיס.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי לסיכומיהם בכתב ובע"פ במעמד הישיבה מיום 13.11.11 וכן בחנתי את חקירתם הנגדית של שני בעלי הדין, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להתקבל במלואה כנגד שלושת הנתבעים, אנמק:

1.מדובר בתביעה שטרית. התובע אוחז בידו שתי שטרות ע"ס 50,000 ₪ כל אחד. מדובר בשטרות שאין מחלוקת שנחתמו על ידי הנתבע ועל ידי שני הערבים מטעמו. השטרות הללו נחתמו מכוח ועל פי חוזה שנחתם בין הצדדים בסיועה של עו"ד ברקוביץ, אשר ייצגה את שני הצדדים ואף קיבלה שכ"ט משניהם, לרבות הנתבע (לנתבע לא היו עפ"י עדותו כל טרוניות כלפי עו"ד ברקוביץ).

לא ברורה לי טענתו של ב"כ הנתבע לפיה למעשה לא ניתן לתבוע מכוח שטרות אלה בתביעה הנוכחית. הרי השטרות נחתמו בדיוק למטרה שבגינה הוגשה התביעה על ידי התובע. מצב שבו הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו ולמעשה לא שילם את דמי השכירות ואת המלאי בהתאם להתחייבויות, ומסתבר כי גם לא דאג לתחזוקה של המכונה שהוא התחייב עליה, באופן שכיום המכונה איננה תקינה. זאת ועוד, לא נערך ביטוח למושכר כפי שהתחייב נתבע 1, לא נסתרו טענות התובעת לפיה נגרמו הפסדים עקב חוסר יכולתה להשכיר את המכונה לגורם אחר.

לשם כך נחתמו שטרות הביטחון ולכן הטענה ששטרות הביטחון אינן משקפות התחיבות חוזית ושטרית, אין לה על מה שתסמוך.

2.הנתבע למעשה טען כנגד השטרות, מספר טענות ואתייחס אליהן:

א. ראשית היו טענות שנגעו לביצוע החוזה אצל עו"ד ברקוביץ. דע עקא, כי בעדותו בביהמ"ש לא מצאתי כל טרוניות של הנתבע כנגד החוזה או כנגד מי שערך את החוזה. לא הופעל עליו לחץ. הוא יכול היה לבדוק את החוזה, הבין אותו וגם חתם עליו מרצונו. בעמ' 12 לפרוטוקול שורה 8 אנה מפורשות: "אין לי בעיה נגד החוזה שעשתה". עלי לציין, כי בחוזה לקח על עצמו מרצון הנתבע את ההתחייבות לדאוג לתקינותה של המכונה, אשר אין חולק שהגיעה אליו כשהיא תקינה. גם אם הייתה התחייבות כזו או אחרת בע"פ בהמשך מצד התובע לסייע בידי הנתבע, התחייבות זו בוודאי אינה גוברת על ההתחייבות בכתב בבחינת עדות בע"פ כנגד מסמך בכתב, שזו ההתחייבות שלקח על עצמו הנתבע במודע לדאוג לתקינות המכונה אשר אין חולק כי היום אינה תקינה.

ודוק, הנתבע, שהוא הנושא בנטל הראייה על מנת להמחיש וללמד את אופיין של התקלות שהיו במכונה זו, לא תמך את כתב ההגנה בכל חוות דעת או מסמך של גורם מקצועי שימחיש קיומם של תקלות אלה. התובע העיד ולמעשה עדותו לא נסתרה ואפילו נתמכה בעדות הנתבע, כי משך שבועיים מידי יום ביומו העביר הנחיות ברורות כיצד יש לתפעל ולתחזק את המכונה לעובד של הנתבע (צוין השם שחף אך כנראה מדובר בעובד בשם שחר עפ"י עדות הנתבע). עובד זה בשם שחר זה לא הובא לעדות ע"י הנתבע וגם למעשה צוין, כי עזב את מקום עסקו של הנתבע לאחר פרק זמן קצר ולא מן הנמנע כי אם נגרמו תקלות כלשהן במכונה הייתה זו עקב עזיבתו של שחר את הנתבע והעובדה שהנתבע לא ידע להתנהל בצורה נכונה עם המכונה, ומכל מקום לא הובאו ראיות ע"י הנתבע, שהוא הנושא בנטל להוכיח את ההגנה, מה טיבם של התקלות שאירעו במכונה ועל בסיס מה נגרמו.